<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה איש כפר נביריא</h1>
<h2>דף סה.</h2>
גרסינן בהלכה אחרונה פרק אע"פ דרש רב יהודה איש כפר נביריא ואמרי לה איש [כפר] גבור חיל מנין שאין פוסקין יינות לאשה שנאמר ותקם [חנה] אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה שתה ולא שתת וכו' מיתיבי רגילה נותנין לה רגילה שאני דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל רגילה נותנין לה כוס אחד שאינה רגילה נותנין לה שני כוסות מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר רגילה בפני בעלה שני כוסות שלא בפני בעלה נותנין לה כוס אחד אינה רגילה בפני בעלה אלא כוס אחד אין נותנין לה כל עקר.
וראיתי תמיהין מנא ליה לאביי כל זה ומהיכן דקדק כך. ואומר דאביי הוא דאמר [ש]לא אמר רב חיננא בר כהנא כן, אלא איפכא קאמר, דלרגילה נותנין שני כוסות ולשאינה רגילה אין נותנין אלא אחד. ומסברתו העמיד אביי כך דבריו של רבי חיננא בר כהנא אמר שמואל, אבל לא מדבריו של רב חיננא בר כהנא במשמעותא, דהאי דינא דינא דלאו דינא הוא. כדאמר בהלכה דטועה בפרק אחרון דמסכת נדה [ס"ט ע"א] אמרה יום אחד טמא ראיתי ראתה יום אחד מטהרין אותה תשע טבילות אמרה לא ראיתי כל עיקר מטבילין אותה חמש עשרה טבילות ואמר רבא האי דינא דינא דלאו דינא הוא אלא דדייני בגלחי ומשני ליה רבא ואמוראי. הכא נמי מוקי אביי למילתא דרב חיננא בריה דרב כהנא הכי, רגילה כלומר הרגילה ביין וכגון עם בעלה נותנין לה עם בעלה כרגילותה, ושלא בפני בעלה, הואיל ורגילה, נותנין לה כוס אחד. דמזה אין פוחתין לה. ומדלא קאמר רגילה נותנין לה יין, אלא ירד לקצבת כוס שמעינן מינה דלאשמועינן אתא דפוחתין לה כשאינה עם בעלה ואין פוחתין מכוס. דאי עם בעלה היא כמה דבעי לשקייה אפילו ארבעה כוסות כדקאמר לעיל. אלא שמעינן מינה רגילה דקאמר היינו עם בעלה. וכוס אחד דנקט שלא בפני בעלה ולפחות. והאי דקא מסיים שאינה רגילה נותנין לה שני כוסות, הכי קאמר למי נותנין שני כוסות, לאותה שאינה רגילה בכוס אחד אלא שרגיל לתת לה שני כוסות והיינו [עם בעלה]. וממילא כשאינה רגילה עם בעלה אלא באחד, שלא עם בעלה ולא כלום. ולא קשיא ולא מידי.
גרסינן בתוספתא דכתובות פרק (הבגר) [הבוגרת] [פ"ה ה"ז], נותנין לה כוס חבית וקדירה פך נר ופתילה. יין אין לה, שאין נשותיהן של עניים שותות יין. ובירושלמי שלהי פרק אע"פ [פ"ה הי"א] יין אין לה, שאין נשי עניי ישראל שותות יין. ועשירות שותות, והתניא מעשה במרתא בת ביתוס שפסקו לה חכמים סאתיים יין בכל יום, ובית דין פוסקין יין. אמר רבי חייא בר אדא על שם זנות יין ותירוש יקח לב. והא תנינן אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה מה מוסיף רבי יהושע בן לוי אמר יין שהוא מרבה את החלב רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן [אף] לתבשיליה פסקו. [מן] הירושלמי משמע שכלל וכלל אין פוסקין [יין] אפילו לעשירה. ובגמרא דידן משמע הכא דהורגלו פוסקין. דהא רב נחמיה בר יוסף פסק חמרא לדביתהו דרב יוסף בריה דרבא אמר ידענא בהו בבני מחוזא דשתו חמרא. מיהו גמרא דידן כדאמרינן דאם רגילה עם בעלה, שלא בפני בעלה, אי נמי אלמנה פוחתין לה, כדמוכח סוגיא דשמעתא.
